תחקיר לרומן היסטורי

איך עושים תחקיר לרומן היסטורי?

כל מי שכותב יודע שסיפור טוב חייב לכלול תחקיר מיקף ואיכותי. לתחקיר יש משקל גדול אף יותר כאשר מדובר ברומן היסטורי.
גם כקוראת, תמיד מעניין אותי לדעת איך הסופר חקר את הנושא שעליו הוא כותב, ואני בטוחה שגם אתכם זה מעניין. אני נהנית מאוד לכתוב את הרומן ההיסטורי 'סוף העולם' שחלקו גם התפרסם כאן באתר. כדי לכתוב אותו אני צריכה לקרוא המון חומר, ולכן החלטתי לרכז הכול כאן ולספר לכם איך בעצם אני עושה תחקיר לסיפור כזה.
בפוסט הזה יופיעו המקורות העיקריים, בפועל יש עוד הרבה שאני קוראת מהם.

שנתחיל?

יהדות מרוקו

הסיפור שלנו מתרחש בשנת 1959 במכרות תמנע ובאילת.
כידוע לכם גיבורת הסיפור היא ז'ורז'ט, שנולדה וגדלה בקזבלנקה שבמרוקו.
איך היא גדלה? מה היא חוותה במרוקו? איך היא עלתה ארצה?
כדי לדעת תצטרכו לקרוא את הסיפור, אבל הנה חומר ששימש לי השראה:

קזבלנקה, ויקיפדיה.
יהדות מרוקו, ויקיפדיה.
המחתרת היהודית במרוקו, ויקיפדיה.
מרסיי, ויקיפדיה.
העלייה ממרוקו, ויקיפדיה.

מאמר – העלייה החשאית ממרוקו (1961-1956), בעיות אירגונה ודרכי ההתמודדות אתן, ד"ר אלית שמלה.

מאמר – המקורות ההיסטוריים לרתיעה ממרוקאים / אבנר בן-זקן.

ובנוסף לכל אלה (ועוד הרבה מאוד אתרים) הזמנתי במיוחד את הספר "ישראל והעלייה מצפון אפריקה" שכתב פרופ' מיכאל מ' לסקר. הספר הוא פרי מחקר מקיף על העלייה מארצות צפון אפריקה לישראל בין השנים 1948-1970, והוא מרתק. ממליצה בחום, בפרט למי שיש לו שורשים בארצות הללו.

העיר אילת בשנות החמישים

הסיפור מתרחש בשנים שבהן אילת הייתה בתחילת דרכה, עיר מבודדת ביותר בקצה מדינת ישראל הצעירה. איך חיו באילת באותו זמן? מה היה בעיר? אם מישהו נפצע, מי טיפל בו? מתי סללו את הכבישים אל אילת?
כמעט כל דבר שאני רוצה לכתוב מצריך תחקיר ובדיקה, כי שום דבר לא ברור מאליו באילת בשנות החמישים.
האם ידעתם שבית החולים יוספטל הוקם רק בשלהי שנות השישים? לפני כן כל מה שהיה באילת זה צריף מרפאה, שבו קיבלו החולים טיפול בסיסי למדי.
או למשל – הבר בשם 'סוף העולם' שהוא גם שמו של הסיפור, היה בר אמיתי שפעל באילת באותן שנים.
אבא שלי, אליהו קדם, שהיה מתופף מהגדולים שהיו בארץ בשנות השישים, הגיע לאילת ב-1960 וניגן בשני המועדונים היחידים שהיו בה. הסיפורים שלו היוו מקור להשראה לסיפור.
מוזמנים לקרוא עוד על דרכו של אבי כמתופף צעיר במדינת ישראל החדשה בכתבה שפורסמה עליו באתר שימור המוסיקה הישראלית של דודי פטימר.

ספר מיוחד שגם אותו הזמנתי הוא הספר "מניצנה עד אילת, סיפורו של הנגב הדרומי 1949-1957" מאת ד"ר זאב זיוון.

בימינו כשהכל זמין ברשת, אפשר גם למצוא סרטונים שבעזרתם אפשר לתאר טוב יותר את החיים במקום. הנה סרטון יוטיוב נדיר שמתאר את החיים באילת בשנת 1954.

מאמר נוסף – אריאל : כתב עת לידיעת ארץ ישראל – אילת : אדם, ים ומדבר.

פארק תמנע ומכרות תמנע

כמובן שהספר "מניצנה עד אילת" סייע לי רבות גם בנושא מכרות תמנע. בנוסף לכך נעזרתי במיוחד בכתבות שפורסמו בעיתונים בשנות החמישים. ברשת ניתן למצוא מאגר עיתונים סרוקים עצום, ובו כל הכתבות שפורסמו בישראל עוד מהימים שלפני הקמתה. מבחינתי זה ממש אוצר בלום.
הכתבות ממחישות יותר מכל ספר או מאמר את החיים של פעם, מהסיבה הפשוטה שהן נכתבו ממש באותו זמן. הן מעבירות את רוח התקופה, את סגנון הדיבור ואת הדברים שהעסיקו את הציבור באותו זמן.
הנה חלק קטן מהכתבות שקראתי:

כתבה על חשיפת מכרות שלמה, עיתון 'דבר', הספרייה הלאומית, מאגר העיתונים הסרוקים.

כתבה על הפעלה תקינה של המכרות במועד מוקדם מן המשוער, עיתון 'למרחב', הספרייה הלאומית, מאגר העיתונים הסרוקים.

כתבה על כושר הייצור במכרות בשנת 1959, עיתון 'דבר', הספרייה הלאומית, מאגר העיתונים הסרוקים.

והנה עוד מקצת מהאתרים שבהם ביקרתי:

פארק תמנע, האגם הנעלם.
תהליך כריית נחושת, ויקיפדיה.
מכרות הנחושת בתמנע, ויקיפדיה.
מכרות הנחושת הקדומים בנחיל עמרם, מחקרי הנגב, ים המלח והערבה.

יהדות ורשה לפני ואחרי מלחמת העולם השניה

חלק מרכזי בסיפור הוא סיפורו של אדם, שבו מתאהבת ז'ורז'ט. לא נחשוף יותר מדי כדי לא לעשות ספויילרים, אבל אם עקבתם אחרי הסיפור אתם יודעים שאדם נולד בנסיבות לא רגילות בורשה לפני מלחמת העולם.
גם כאן נדרש תחקיר רחב מאוד כדי להבין כיצד חיו היהודים בורשה לפני ובמהלך המלחמה. יכולה לספר לכם שהגעתי אפילו לאוצרת המוזיאון היהודי בורשה…

אז כמובן שגם כאן נעזרתי באינסוף ערכי ויקיפדיה… והנה עוד כמה אתרים מעניינים:

כתבה על עיתונים יומיים יהודיים בורשה באתר הספרייה הלאומית.

אמו של אדם, לידיה הייתה שחקנית בתיאטרון הוילנאי בורשה, את הרעיון קיבלתי מאתר התיאטרון היהודי.

מאמר על ורשה היהודית טרום השואה באתר – מדעת.

אתר יד ושם, המכון הבין לאומי לחקר השואה, אינצקלופדית הגטאות.

מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות – קהילת יהודי ורשה.

המוזיאון הפולני לתולדות יהודי פולין.

סרט נדיר המתאר את חיי היהודים בורשה בשנת 1936, מתוך אתר מוזיאון השואה של ארה"ב.

מאמר על נשים עיתונאיות יהודיות בפולין לפני מלחמת העולם השנייה.

בנוסף לכל אלה, אני נעזרת גם בספר "גיבור הגטאות" מאת נינה טננבוים – בקר. זהו ספר שהיה שייך לאמי אורנה ז"ל, המספר את סיפורו של מרדכי טננבוים-תמרוף, מגיבורי הגטו. הספר נכתב על ידי אחותו נינה, חוקרת ובעלת תארים בהיסטוריה ובסוציולוגיה. הספר נדיר ולא הצלחתי למצוא תיעוד שלו ברשת, אז הנה צילום של העותק שברשותי:

נוסטלגיה אונליין

אי אפשר בלי פסקה ייעודית לאתר המדהים הזה! זה פשוט אתר אוצר, ואם עד היום לא הכרתם אותו, ממליצה לכם בחום רב להיכנס אליו!
תחקיר לרומן היסטורי שמתרחש בארץ לא יהיה שלם בלי ביקורים חוזרים ונשנים באתר הזה.
באתר תוכלו למצוא תמונות נדירות, תיעוד של חוויות מתקופות שונות, חלוקת קטגוריות שמאפשרת למצוא כל דבר שרק תדמיינו. הנה כמה דוגמאות: ספרי בישול משנות החמישים, ארון קרח שבו השתמשו פעם, מכונות כתיבה ועוד… את כל אלה ועוד תראו בסיפור.
לאתר יש רשימת תפוצה וזה ממש כיף לקבל מיילים עם דברים מעניינים מהאתר, ממליצה להיכנס לאתר נוסטלגיה אונליין ולהירשם, לא תצטערו!

שמחתי לחלוק כאן איתכם חלק קטן מהחומר שקראתי לצורך כתיבה הרומן ההיסטורי 'סוף העולם'!

אז ספרו לי, מה לקחתם מהפוסט הזה?