תשעה באב

תשעה באב – אז והיום, והאם עדיין רלוונטי?

מדי שנה מתחדשים הויכוחים סביב תשעה באב. לפתוח בתי עינוגים או לא? לצום או לא? למה בכלל צריך לצום בגלל משהו שקרה לפני אלפיים שנה? למה צריך לעצור ומהי בכלל מהותו של היום הזה?
גם אני התחבטתי לאורך השנים בשאלות הללו, ולכן היום, רגע לפני תשעה באב שנת התשפ"א, חשוב לי לכתוב על זה.

לפני שנתחיל, אני ארענן לכולנו את הזיכרון על עיקרי היום, אולי אחדש לכם כמה עובדות שלא ידעתם, ובסוף אגיד את דעתי האישית. וכמובן איך אפשר בלי להמליץ על כמה ספרים שמתאימים לאווירת היום…

קצת על תשעה באב

את הערך המורחב אפשר לקרוא בויקיפדיה, אבל הנה הדברים המרכזיים שחשוב לדעת:

ישנן מספר תעניות שנקבעו על ידי חכמים ולא מן התורה. תשעה באב הוא התענית החמורה מביניהן.
ביום זה מתאבלים על פורעניות שהתרחשו בתאריך הזה לעם היהודי לאורך דורות. על פי המסורת, האירועים הללו גרמו לגלות עם ישראל, כאשר השיא הוא בגלות בת האלפיים השנים שכולנו מכירים.
 ביום זה נהוג לצום (מערב עד ערב, בדומה ליום כיפור), לקרוא את מגילת איכה ולומר קינות על חורבן הבית.

מהן הפורעניות שהתרחשו על עם ישראל בתשעה באב?

1. איסור כניסה לארץ על דור המדבר. זוכרים את חטא המרגלים של דור המדבר, ואת הגזירה הקשה שהגיעה בעקבותיו? ובכן, זה התרחש ב-ט' באב.
2. חורבן בית ראשון – הבית הראשון שנחרב כמה מאות לפני תחילת הספירה על ידי מלך בבל נבוכדנאצר השני, חרב בתשעה באב.
3. חורבן הבית השני שהתחרש בשנת 70 לספירה, אירע אף הוא ב-ט' באב. במקרה הזה, הוחרב הבית על ידי טיטוס המצביא הרומי.
4. חורבן העיר ביתר. פורענות זו התרחשה במימי מרד בר-כוכבא, בתקופת שלטון האימפריה הרומית במאה השנייה לספירה. בעיר זו חיו ככל הנראה אלפי יהודים, אשר רובם נהרגו באותה פשיטה בתאריך ט' באב.
5. הרס ירושלים לקראת בניית העיר האלילית איליה קפיטוליניה אירע אף הוא בסביבות תשעה באב באותה תקופה.

ואם לא די בכל האסונות הללו, אז גם לאחר מכן ההיסטוריה המשיכה להכות בנו בתשעה באב, או בסמוך לו. על כל אירוע כזה אפשר להרחיב והוא מעניין מאוד בפני עצמו, אבל הנה התמצית:

1. גירוש יהודי אנגליה בשנת 1290.
2. גירוש צרפת הגדול בשנת 1306. ואם עדיין לא קראתם את הסיפור הקצר הבלשי שלי "אדונו של קאסטוס" ממליצה! הוא מתרחש בחלקו בצרפת באותה מאה.
3. גירוש ספרד בשנת 1492.
4. פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914.
5. גירוש יהודים בשואה בשנת 1942 – גורשו אלפי יהודים מצרפת למחנות ריכוז ב-ז' באב, וב-ח' באב באותה שנה החלה האקציה הגדולה מגטו ורשה אל טרבלינקה.

תשעה באב – היום

אז למה אני מדכאת אתכם ברשימה של אסונות? ולמה העם היהודי כל כך אוהב לזכור את אסונותיו?
השנה שנת 2021, אולי כדאי שנתקדם הלאה, נפסיק לבכות על מה שהיה ונרים ראש?
זה היה, חבל שהיה, ונגמר. לא?
אנחנו בעיצומו של קיץ, עם ים, שמש, אוכל טוב. קצת קורונה, אבל לא נורא. החיים יפים.
אז מה עכשיו תשעה באב???

הסיפור שלי עם תשעה באב
רגע לפני שנגיע למהי דעתי על הרלוונטיות של היום הזה בתקופתנו, אני רוצה לספר איך בכלל התחיל הסיפור שלי עם תשעה באב.
גדלתי בבית בעל זיקה למסורת, אך לא דתי. בביתנו אף אחד לא נהג לצום בתשעה באב.
זה לא סוד שכילדה קראתי המון, ומכל הבא ליד. כנערה קראתי גם לא מעט בתנ"ך. קראתי כמות ספרים עצומה על הציונות, על ההיסטוריה של היהודים בארצות השונות ועל השואה והתקומה.
והתחלתי לחשוב. התחלתי להבין את השרשרת הזו שהתחילה עוד בימי התנ"ך ונמשכה עד תקופתנו.
שרשרת של אירועים, שרובם קשים, אבל סופם היה טוב – הקמנו את המדינה.
איך זה קרה? עם הרבה נחישות של הדורות שלפנינו, עם הרבה אמונה ובעיקר, עם הרבה זיכרון.

הרגשתי שתשעה באב הוא יום שמסמל את כל הקשיים שעברו היהודים לאורך הדורות, את הטעויות, ואת הלקחים. הודעתי לאמא המופתעת שאני מתכננת לצום בתשעה באב, ומאז, בכל שנה אני משתדלת לצום ביום הזה.

האם תשעה באב עוד רלוונטי?

בהחלט כן, לפחות מבחינתי. ביום הזה אני זוכרת הרבה דברים.
אני זוכרת את חורבן הבית – כותרת שמאחוריה מסתתר רצח של אלפי אם לא מאות אלפי יהודים, גירושם ועקירתם מביתם. זהו אסון בקנה מידה לאומי.
אני זוכרת את שנאת החינם – שהובילה לכל זה, ומזכירה לנו שבכל שנה צריך לחשוב וללמוד מזה לקח. כולנו יודעים ששנאת חינם היא לגמרי לגמרי לא מושג ארכאי שפס מן העולם. היא רלוונטית מאוד, במיוחד בתקופה מתעתעת זו!
אני זוכרת את כל אותם יהודים שנרצחו, גורשו ועונו לאורך ההיסטוריה, אך ורק משום שהם יהודים.

חכמים וגדולים ממני אמרו, עם שאין לו עבר גם לא יהיה לו עתיד.
אני באמת מאמינה שמה שהחזיק אותנו כעם לאורך השנים זה הזיכרון, השמירה על הגחלת.
עצוב לי לדמיין עתיד שבו נהיה שיכורים מניצחון ונפסיק לזכור את כל אותם יהודים בני עמנו שלא זכו להגיע לזה.

כנראה שזו הסיבה לזה שאני נמשכת שוב ושוב לקרוא ספרים על החוויות של היהודים בארצות השונות לאורך ההיסטוריה. כתבתי כנערה על פרעות עיראק, וזה עוד ייצא מהמגירה מתישהו. גם בספר החדש שעומד לצאת לאור, שהתחיל כאן כסיפור בהמשכים "סוף העולם", כתבתי פרקים המתרחשים בשואה. כשקראתי חומרים לתחקיר, קראתי עם דמעות. כשכתבתי על החוויות של הדמויות בגטו עם תחילת האקציות, בכיתי.

אז כן, הכל קשור והכול רלוונטי. וזה ממש לא קשור אם אנו מנהלים אורח חיים דתי או לא, בעיניי זה קשור לאחדותנו כעם.

ולסיום, המלצות וקישורים לחומרי קריאה מעניינים לתשעה באב:

ספרי שואה מומלצים – פוסט שכתבתי ליום השואה, ורלוונטי מאוד גם ליום זה.
הסיפור הקצר אדונו של קאסטוס – סיפור שיפתיע אתכם, יגלה לכם מעט על יחסי יהודים ונוצרים במאה ה-14 בימי הביניים.
בפוסט ספרי אהבה מומלצים של כל הזמנים – המלצתי על "העבד" ועל "גיא אוני", שני ספרים מדהימים. אחד על יהודים (וגרים) בימי הביניים באירופה, והשני על אישה צעירה שבורחת מהפרעות ברוסיה והופכת לחלוצה בארץ ישראל הפראית של תחילת המאה הקודמת.
הפרהוד – הזכרתי קודם לכן את הפרעות שחוו היהודים בעיראק, אירועים קשים מאוד שלא מוכרים לרבים. אני זכיתי לשמוע עליהם מאמי אורנה ז"ל, שאמנם נולדה בארץ אך הוריה הגיעו מעיראק. הסיפורים על הפרעות הללו השפיעו עליי מאוד והפכו לנדבך מרכזי בעלילת הספר שכתבתי כנערה, ויום אחד מקווה שגם הוא ייצא מהמגירה…

אז מהו תשעה באב עבורכם? אשמח לשמוע, שתפו אותי!