דנה רדא, בעיניים כלות

אני דנה, ואני שמחה שהגעתם לבלוג "הסיפור של דנה"!
אני אוהבת לקרוא, לכתוב ולשתף אתכם בתהליך היצירה. רוצים להציץ במגירות הסודיות שלי? 

נהנתם לקרוא?

למה שלא תפנקו את עצמכם:
בסיפור טוב
בהמלצות שיחסכו לכם זמן וכסף
בסודות מעניינים מעולם הספרים

פוסטים מומלצים

זמן לעצמנו כשנולד תינוק, יש דבר כזה?!

איך אפשר להספיק להשקיע בעצמכם כשתינוק נולד וגם לישון בלילה?

עכשיו, רגע לפני שאני חוזרת מחופשת הלידה המיוחדת הזו לעבודה, החלטתי לשתף אתכם בכל הטיפים שאני יכולה לתת כדי לענות אחת ולתמיד על השאלה שתמיד שואלים אותי:

איך את מספיקה את כל זה בחופשת לידה?

למען האמת התחלתי לכתוב, וזה יצא כל כך ארוך שהחלטתי לחלק את זה לכמה פוסטים. זה הפוסט הראשון והוא יעסוק בעיקר בשלב ההתחלתי לאחר לידת התינוק.

אז למי שלא מכיר – את הספר שלי "בעיניים כלות", כתבתי בשני חלקים (בעיקר).

החצי הראשון נכתב בחופשת הלידה של שני (ועל לידתה המיוחדת כתבתי כאן). החצי השני של הספר נכתב בחופשת הלידה של כפיר.
שני וכפיר נולדו בהפרש של שנה ו-5 חודשים. בזמן שבין הלידות ותוך כדי עבודה כתבתי בחלקים (על סיפור לידת הספר המלא כדאי לקרוא כאן).
איך הצלחתי כן לכתוב דווקא בחופשת לידה? עוד רגע נגיע לזה.

בחופשת הלידה הנוכחית של עדן שלנו, בתנו השלישית, חשבתי שאולי אצליח לכתוב את הספר השני עליו אני חולמת.
אמה מה – הגיעה גברת קורונה ושיבשה את העניינים. זה קרה בדיוק כשעדן הגיעה בערך לגיל חודשיים – הגיל שבו אפשר להתחיל בכלל לדבר על לעשות משהו שהוא לא הנקה/החלפת טיטול/שינה.
כך יצא שלשלושת המתוקים ולי היו פה חודשיים די מגבשים וקסומים יחד (היו גם רגעים קשים כמו לכולם, שלא תחשבו).
אבל באיזשהו שלב הרגשתי שדי.
הלכתי פה לאיבוד. אני לא יכולה להתנהל רק סביב הילדים.

איפה עובר הגבול…

הבנתי שכדי לשמור על שפיות אני צריכה לחזור קצת לעצמי. אז אפילו תוך כדי הקורונה, התחלתי בזה וחזרתי לאט לאט לקרוא ולכתוב.
כתבתי את הפוסט איך זה לכתוב בחופשת לידה, וגם יצרתי את סקר הקורונה המצחיק.
כשנגמרה חופשת הקורונה והגדולים חזרו לגנים, יכולתי להשקיע בזה קצת יותר.

ולא, זה לא על חשבון עדן אם תהיתם :).
אז איך כן?

חשבתי ושחזרתי את כל מה שעשיתי ב-3 חופשות לידה, וזה הוליד את הפוסט הזה ואת הבאים בסדרה.
קודם כל זה מתחיל בהקניית הרגלים נכונים לתינוק. אני לא יועצת שינה או מדריכת הורים. אני סתם אמא שהילדים שלה ישנים לילות כבר מגיל חודשיים שלושה, ללא הנקות בלילה (כבר השוו אותי בעבר לקצינת ק.ג.ב במשטר הרוסי, אתם לא הראשונים – תודה).

זה בעיניי המפתח הראשון להצלחה. כי הורה עייף בוודאי לא יצליח לעשות שום דבר בשביל עצמו.
אז הנה השלבים לפי הסדר של איך מקנים הרגלים לתינוק ומפנים לאט לאט זמן גם לעצמנו:

להפנים שבחודש וחצי הראשונים אין זמן לעצמנו

אני ממש אוהבת תיאום ציפיות. זה אחד הכלים הכי שימושיים בחיים שלנו. במקרה הזה – תיאום הציפיות הוא עם עצמנו. בין אם את אמא שקמה בלילות להניק, או אבא שנותן מטרנה. שני בני הזוג בחודש וחצי הראשונים לא ישנו הרבה. צריך להפנים ולקבל שזוהי תקופה מאתגרת, אך היא חולפת מהר.

במקרה שלנו אני מניקה הנקה מלאה בחודשים הראשונים, כך שאני קמה בלילות. מנגד, אורי טיפל בילדים הגדולים יותר באופן כמעט בלעדי בזמן הזה. כך שבסופו של יום שנינו היינו סחוטים.

מעבר לכך – לידת תינוק היא מאורע קסום וייחודי בחיינו. חשוב מאוד לתת לעצמנו את הזמן ליהנות מהפלא הזה ומהתינוק שנכנס אל חיינו. ההמלצה שלי היא פשוט להתמסר לתינוק, להתחבק, ולהתכרבל אתו כמה שיותר בהתחלה. אין צורך לנסות לעשות עוד דברים, כי היי, הגיע לעולם אדם חדש, ומגיע לו שנתמקד בו לחלוטין! 🙂

התינוק מתחיל קצת לגדול, ואתו גם הזמן שלנו לעצמנו. איך?

קודם כל מוצץ.

מוצץ חברי הטוב!

מוצץ הוא חברו הטוב ביותר של ההורים. הילד סרבן מוצצים?
לא להתייאש, נסו סוגים שונים בהזדמנויות שונות. וכאן אשתף גם מלקח חשוב של 3 לידות והנקות.

בלידה של שני הבכורה, יועצת ההנקה בבית החולים הפחידה אותי ולא העזתי לתת מוצץ עד ביסוס ההנקה (וכתבתי על זה בהרחבה בטור מצחיק שפורסם בynet על חוויות מחדר ההנקה).

ואז, כשניסיתי לתת מוצץ – הפתעה! הילדה סירבה לקבלו. רק כשנכנסה למשפחתון הצליחו הגננות להרגיל אותה למוצץ.

עם כפיר המוהל פתר עבורנו את הבעיה. הוא הנחה אותנו להביא מוצץ לברית, ומייד אחרי הטקס דחף לכפירוש מוצץ טבול ביין לפה, ונגמר הסיפור. מפה לשם ראיתי שהילד יונק יפה, ומוצץ את המוצץ בכיף.

עם עדן כבר הייתי חכמה יותר ונתתי מוצץ מההתחלה (ממליצה לכם על מוצץ MAM במידה הקטנה ביותר להתחלה, 0-2).
זה לא פגע בהנקה והיא יונקת יפה עד היום.

הטיפ הכי חשוב, ובמיוחד לאמא המניקה – אל תהיי מוצץ!

יש מי שדוגלות בגישה של הנקה חופשית ללא הגבלה, אבל אני מניקה לצרכי האכלה. בשאר הזמן המוצץ מרגיע. האמינו לי, זה יפנה לכם הרבה שעות של הנקות מיותרות וזמן ידיים.

ריווח הנקות בלילה

פה נכנס לסיפור הפן הדיקטטורי שלי… כבר בילדה הראשונה שני, הבחנתי שבגיל חודש וחצי היא פותחת מרווחים בהנקות. שמתי לב שאם היא בוכה בלילה אני מצליחה להרגיע אותה עם מוצץ או בידיים.

וכך כל פעם הגדלתי עוד ועוד את המרווח הזה.

זה דורש מכם קצת מאמץ. הדבר הקל הוא לתת הנקה או בקבוק ויאללה, לחזור לישון. אבל אם מתאמצים קצת בשלב הזה, נשארים קצת יותר ערים – זה משתלם מאוד תוך ימים ספורים.

אני מספרת על הטריק הזה להרבה הורים, גם אמהות וגם אבות. לצערי מעטים מהם מוכנים לאמץ אותו.

"אין לך לב?!"

"אין לך רחמים!"

"מסכן התינוק הוא רעב!"

אז כמובן שלא. יש לב (ואפילו רחב, ובמיוחד בשביל התינוקות שלי). בשום שלב התינוק לא צרח שעות, וכמובן שאם חשבתי שהם כן רעבים האכלתי אותם.

עטיפת התינוק בזמן שינה

אוקיי זה נשמע קצת קריפי, אני יודעת. אבל מדובר בשיטה עתיקת יומין.

מכירים את זה שהידיים של התינוקות החמודים משתוללות לכול עבר והם מעירים את עצמם משינה? נכון שזה הדבר הכי מתיש בעולם, אחרי שטרחתם והרדמתם אותם?
אז יש פתרון! הפתרון הוא swaddling (אם הספקתם להכיר אותי, אתם יודעים שיש לי חיבה לוויקיפדיה… אז אם אתם ממש חייבים אפשר לקרוא על זה גם שם 🙂 ).

בגדול – לוקחים בד חיתול טטרא גדול, ועוטפים בו את התינוק. מצאתי לכם סרטון ממש חמוד וקצר שמסביר איך לעשות זאת – כאן.
יש שמרימים גבה ותוהים איך יש לי לב לקשור את העולל הרך? ובכן, לתינוק זו ההרגשה הכי נעימה בעולם. עבורו זה הדבר הקרוב ביותר לחיבוק של הורה, וזה באמת באמת עוזר להם לישון (וגם לנו!). כמובן שזה לא תחליף לחיבוק, וחיבוקים אני מרעיפה בשפע בזמן העירות וההרדמה. ודרך אגב – בחודשים הראשונים ללידת תינוק אני גם בעד להרדים על הידיים. וכשהם סוף סוף נרדמים, אין כמו שיטת העיטוף הזו כדי לעזור להם וגם לנו לישון.

אז עד כה פירטתי את השלבים המרכזיים שבעזרתם לימדתי את החמודים שלנו לישון:

סיכום השלב הראשון בהקניית הרגלים לתינוק ולנו

אסייג שוב ואומר, אני לא יועצת משום סוג, וכל מה שאני כותבת כאן נסמך על ניסיוני האישי בלבד. פשוט פעלתי לפי האינסטינקט שלי, וגם קראתי לא מעט מאמרים. תודה לאל, שני, כפיר ועדן היו תינוקות שמחים ורגועים.

אז בשעה טובה הצלחנו לגרום לתינוק לישון, ייאיי! כשהוא ישן, גם אנחנו ישנים, ואז כבר אפשר להתחיל לדבר על לעשות משהו שהוא לא לישון, ועל כך בפוסט הבא בסדרה!

ובינתיים, הכנתי לכם קובץ מתנה עם רשימת הספרים שכל הורה צריך להכיר! 


הכניסו את שמכם וכתובת המייל שלכם, וקבלו את קובץ המתנה! מדי פעם גם נתראה בתיבת המייל שלכם עם פוסטים מעניינים נוספים. 

מה אתכם? איך הייתה החוויה שלכם מלידת תינוק? האם הצלחתם לעשות דברים גם למען עצמכם? שתפו אותי בתגובות!

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רוצים לקבל עדכון בווטסאפ על הפוסט הבא? לחצו על האייקון

מוזמנים לשתף עם חברים:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

פוסטים נוספים שתהנו לקרוא:

סוף העולם חלק ד

סוף העולם – חלק ד'

פרק חדש בסיפור בהמשכים שלי!
איך נחלצה ז'ורז'ט מהתסבוכת החדשה? במה זה היה כרוך? המשך לחלק ג' המותח, היכנסו!

למה שלא תפנקו את עצמכם

בסיפור טוב
בהמלצות שיחסכו לכם זמן וכסף
ובסודות מעניינים מעולם הספרים

למה שלא תפנקו את עצמכם:
בסיפור טוב
בהמלצות שיחסכו לכם זמן וכסף
בסודות מעניינים מעולם הספרים

דנה

דנה רדא, בעיניים כלות

מוזמנים ליצור איתי קשר