פוסט המשך בסדרת הפוסטים שמסבירים איך אני מצליחה לעשות דברים גם בשביל עצמי
בהתחלה כתבתי כותרת עם הביטוי "ניצול זמן" ואז מחקתי. למה ניצול? אף אחד פה לא מנצל. קבלו זמן שמגיע לכם!
בפוסט הקודם בסדרה הסברתי מה אני ממליצה לעשות כדי להקנות לתינוק שנולד הרגלים שמאפשרים לכם לקבל זמן עבור עצמכם. אם צלחנו את השלב הזה, אפשר להתקדם לשלב הבא, שאותו אפרט בפוסט הזה.
הפוסט אמנם מתמקד בעיקר בניהול שגרת חיים עם הצטרפות תינוק חדש למשפחה, אבל העקרונות שהוא מתאר תקפים לבית עם ילדים בכל הגילים.
אז בואו נתחיל!
התינוק המתוק מתחיל לגדול, להיות ער יותר וזה ממש כיף. מה כדאי לעשות עכשיו?
עם שני, בתנו הבכורה, הייתי צמודה אליה, מפעילה אותה משחקת אתה.
עם כפיר ועדן הקטנים יותר, הפריווילגיה הזו כבר פחות מתאפשרת (וגם פחות נכונה). אם להודות על האמת, ילדים מס' 2+3 כבר די מגדלים את עצמם… הם מבלים זמן ארוך יותר על מזרון הפעילות כשהם משעשעים את עצמם באופן עצמי, ומקבלים מהאחים שלהם תשומת הלב כמרכיב משלים.
ובכל זאת כדי להעניק להם את מה שמגיע להם וגם לאפשר לעצמי ליהנות מהזמן היקר הזה שלא חוזר, כמובן שאני כן יושבת אתם על מזרון הפעילות.
אז איך להשתמש בזמן המזרון?
המטרה הראשונית היא כמובן לסייע לתינוק להתפתח, וליהנות מזמן האיכות עמו. לכן כדאי להפעיל את התינוק, לעשות עמו תרגילים שמקדמים התפתחות, לחייך ולדבר אליו.
העניין הוא שהתינוק לא חייב תשומת לב ב100% מהזמן. יכול מאוד להיות שלא כולם יסכימו איתי, אבל זו התובנה שלי לאחר לידה שלישית. בין לבין אפשר ורצוי שגם אמא תיתן תשומת לב לעצמה. זה בסדר, אל תרגישו אשמים עם זה. התינוקות שלי שמחים וחייכנים, כך שנראה שאין עם זה שום בעיה אמיתית. אני שם לידם, מפעילה, משחקת ומדברת, ומדי פעם משלבת גם דברים בשביל עצמי. בדרך הזו התינוק גם מפתח עצמאות והופך לתלותי הרבה פחות.
אז מה אפשר לעשות כשאתם יושבים ליד התינוק?
- לשמוע תוך כדי הרצאה בקורס און ליין (בחרו לכם כל הרצאה שמעניינת ופשוט תאזינו)
- לשבת ליד התינוק עם מחברת ועט ולרשום לכם את כל הרעיונות שאתם מתכננים לבצע. במקרה שלי אלו רעיונות לכתיבה ולקידום הבלוג. כל אחד יכול לכתוב לעצמו על נייר את הדברים שהוא רוצה לעשות ואחר כך להעביר למחשב.
- בזמן הזה אפשר גם לבצע שיחות, הזמנות וכו'.
- למתקדמים – קחו מחשב נייד ושבו איתו על מזרון הפעילות של התינוק. הנאה מובטחת לכל הצדדים. התינוק מרגיש אתכם, אתם מחייכים אליו ומדברים איתו, הוא עסוק בצעצועים שלכם ואתם בצעצוע שלכם :).
- לפעמים הילד זקוק לתשומת לב או להרגיש אתכם לצידו. לדוגמה כשהוא רוצה להירדם. אז החל מגיל 5 חודשים ההמלצה שלי היא לקחת אותו לידכם בעריסה ולהתחיל ללמד אותו להירדם בעצמו. בזמן הזה אני עושה כלים או כל מיני משימות אחרות שחייבות להתבצע. תוך כדי אני שרה לתינוק, מחייכת ומדברת אליו. זה WIN WIN לכולם. התינוק מבסוט, אני מקדמת משימה של הבית, וזה מפנה לי זמן לעניינים שלי בהמשך.
קבלת זמן לעצמכם בערב/לילה
טלוויזיה. כן או לא?
תלוי מאוד מה אתם רוצים לעשות. לפעמים הטלוויזיה היא סוג של זמן לעצמנו לניקוי הראש וזה בסדר גמור. אני כמעט לא רואה טלוויזיה בערבים, כי אם יש לי זמן פנוי בערב אני מעדיפה להשקיע אותו בכתיבה או בקריאה.
כאן כל אחד יכול להשקיע במה שעושה לו טוב – ספורט/TV/לימוד. מה שכיף לכם ונעים לכם. העניין הוא שאתם בוחרים ומשקיעים.
חלוקת משימות עם בן זוג
ופה, כמו שאמרו חכמים לפני – צריך לדעת גם עם מי להתחתן… אי אפשר להספיק הכל כשעושים הכל לבד. המשימות בבית צריכות להתחלק באופן שוויוני בין בני זוג (ובהמשך גם עם ילדים).
אם אני לדוגמה מניקה וזה דורש ממני הרבה זמן גם ביום וגם בלילה, אז אורי מקלח את הילדים וגם את התינוקת. כל זוג צריך להגדיר מה שמתאים לו. אבל אם את אמא בחופשת לידה את לא יכולה להספיק להשקיע בעצמך בלי סיוע מבן הזוג.
אם בן הזוג מקלח את התינוק – יש לך חצי שעה לעצמך בערב אחרי שהילדים הגדולים הלכו לישון.
אם יש לך ילד בכור אני יודעת, קשה לשחרר מעניין המקלחת ונדמה שחייבים לעשות אותה בזוג. אבל מתישהו מבינים שזה לא חובה ופשוט לא אפשרי גם כשיש בית שלם לנהל מסביב.
מצד שני, במהלך חופשת הלידה היו ימים שבהם ידעתי שגם הוא עייף מהעבודה, אז אני קילחתי את עדן התינוקת. זה צריך להיות דינאמי ולאפשר לשני בני הזוג מנוחה כשהם צריכים.
ורוד זה לא, יש הרבה חיכוכים לאורך הדרך – אבל העיקר זה המודעות והמאמץ בנושא.
סדר עדיפות
אם אתם בחופשת לידה בבית וגם אם לא, בית זה דבר שצריך להתנהל. ממש כמו מפעל – יש כביסות לתקתק, אוכל לבשל, ילדים לקלח. אתם יודעים איך זה…
וכאן נשאלת השאלה – איזה סוג בית אתם מנהלים?
- מוזיאון שבו אפשר לאכול מהרצפה? (שטיפת רצפה כל יום, כל הכביסה תמיד מקופלת ואין כוס בכיור)
- בית נעים שגרים בו (נראה די טוב, אבל מדי פעם תראו צעצוע לא במקום, הר כביסה קטן או חלון לא ממש שקוף)
- דיר מצוי (רצפה לא רואים, ואם היא מבצבצת מאי שם אז היא מלאה בכתמי עד)
אז אם אתם כמוני – במקום טוב באמצע, אלו חדשות טובות!
עם בית מוזיאון קשה למצוא זמן לעצמכם. ואם אתם בחופשת לידה, הפיתוי לנקות, לסדר, לקפל, לבשל ושאר מטלות הוא די גדול. אבל צריך לדעת לעצור ולהגיד לעצמכם שזה בסדר שלא כל הכביסה תהיה מקופלת כי עכשיו התינוק ישן, ואתם יכולים להספיק מה שרציתם לעשות בשביל עצמכם.
אז כן, כשהתינוקת ישנה אני במחשב (לא תמיד, אבל בהחלט כשאפשר).
וכן, כשהיא ערה אז אני אביא את מזרון הפעילות קרוב למטבח, והיא תראה אותי מסדרת את המטבח ושוטפת כלים. תוך כדי אני אדבר אליה ואחייך. ולפעמים היא גם תהיה שמחה לשחק עם עצמה באוניברסיטה שלה. אל תרגישו רע עם זה.
ועוד כמה טיפים
ומה בכל זאת לעשות כדי לא להגיע לסעיף מספר 3 ולהפוך את הבית לדיר מצוי?…
אם יש לכם ילדים קצת גדולים יותר, כבר מגיל 3-4 הם יכולים להשתתף איתכם בפרויקט קיפול כביסה. הם ממש נהנים מזה, וכולם מרוויחים. אפשר גם לעשות את זה בישיבה סביב התינוק על מזרן הפעילות שלו. כולם מבסוטים והר הכביסה מצטמצם.
שטיפת רצפה:
אני מציעה כאן 2 אופציות.
הראשונה – גם מזה אפשר לעשות פרויקט עם הפעוטות הגדולים יותר, הם מאוד אוהבים לזה ונהנים משטיפת רצפה. גם אם זה מלכלכך לפעמים יותר וצריך לעבור אחריהם שוב עם סמרטוט – תנו להם. זה מלמד מגיל צעיר לקחת חלק במשימות הבית.
והבונוס העיקרי – במקום שאתם תשטפו לבד את הבית כשהתינוק ישן, אתם עושים זאת כולם ביחד, והרווחתם לעצמכם עוד שעה שעתיים בבוקר.
אופציה שנייה – לפעמים מספיק שטיפת "חפיף" לא יסודית (מה לעשות, כאן לא תמצאו טיפים לבית מוזיאון אלא לבית באמצע עם אמא שפויה…). לפעמים בא לך לתקתק את זה בלי להפוך את זה לפרויקט של כל המשפחה. אבל התינוק בדיוק רוצה אותך.
אז מה עושים? שמים אותו בעריסה לידכם ומעבירים אותו ממקום למקום כשאתם מנקים. לתינוק יש כל פעם נוף חדש, ואתם מתקתקים את העניין בפחות משעה.
טיפ נוסף – לבקש מבן הזוג שיסדר ויכין את הבית בערב או בבוקר לשטיפה, ולכם נשאר רק לשטוף.
זה מוביל אותי לטיפ נוסף וחשוב – תבינו שכל אחד מתחבר למשימות בית אחרות וחזק בהן.
לקח לי כמעט עשור כדי להבין שמה לעשות, יש דברים שרק אני רואה. כיור מלוכלך מפריע לי יותר. רצפה מלוכלכת מפריעה לי יותר.
לאורי לעומת זאת ממש חורה בלב ובנשמה לראות סלון מבולגן.
אז שכל אחד יעשה מה שהוא מתחבר אליו. בסוף יוצא מזה שלם (טוב, לא בדיוק, כי אנחנו לא בבית מוזיאון, אבל יוצאת תוצאה שנעים לחיות איתה ובתוכה, וזה מספיק טוב).
וכדי שלא תפספסו כלום ותהיו מסודרים, הכנתי לכם קובץ מתנה עם ספרים שלכל הורה כדאי שיהיו על המדף!
מוזמנים למלא את הפרטים שלכם כאן, הצטרפו לתפוצה וקבלו את הקובץ במתנה. מדי שבוע או שבועיים נתראה אצלכם בתיבת המייל עם הרבה תכנים שווים:
