שנת תשפ"א שלי

סיכום אישי שלי לשנת תשפ"א שהפתיעה אותי מאוד

שנת תשפ"א, איך אפשר לסכם אותה? אם אתם זוכרים, בשנה שעברה כתבתי פוסט סיכום על השנה שהייתה – שנת תש"פ שלי. בפוסט סיכמתי את השנה בכמה היבטים: דברים חיוביים שקרו לי, סיכום פעילות בבלוג ורשימת חלומות לשנה הקרובה.

אם אני צריכה לסכם את שנת תשפ"א במילה אחת – אני אומר שהיא הייתה מפתיעה. מפתיעה לטוב ולרע, וממש לא יכולתי לצפות הרבה מהדברים שקרו בה.
לפני שאתחיל, הנה רשימת היעדים שכתבתי בפוסט הסיכום של שנת תש"פ:

• לדייק את רשימת התפוצה של הבלוג
• לסיים לכתוב את הספר שאני עובדת עליו
• לקדם את ספר הילדים שכתבתי
• להוציא מהמגירה את שני הספרים שכתבתי לפני שנים
• היה לי חלום נוסף שאותו התביישתי לכתוב אבל הוא בהחלט היה שם – להתחיל לעשות ספורט!

מה קרה עם רשימת החלומות שלי בשנת תש"פ?

בלוג

בשנה החולפת השתתפתי בעונה השלישית של הקבוצה הסודית של יונית צוק. זכיתי ללמוד שוב מיונית המדהימה, והכרתי חברים יקרים שעזרו לי לחשוב מה הכיוון הנכון עבורי ועבור הבלוג.
פרסמתי בבלוג לא פחות מ-32 פוסטים! גאה מאוד במספר הזה!
בנוסף לזה כתבתי לא מעט פוסטים בפייסבוק שזכו להרבה מעורבות ושיח, ואני שמחה מאוד שהצלחתי למצוא זמן וכוחות לעשות זאת!

ספרים

היו לי חלומות ותכנונים, אבל אם אתם קוראים את הבלוג הזה, אתם יודעים שקרה כאן משהו עצום וגדול! בשנה החולפת הבנתי (הרבה בזכותכם) שהסיפור בהמשכים שפרסמתי כאן "סוף העולם", הוא הרבה יותר מסיפור.
הבנתי שהוא צריך להיות ספר. ברגע שהבנתי את זה התלבטתי מאוד. הרגשתי קרועה בין הרצון להמשיך לפרסם את הפרקים למנויי הבלוג ולא לאכזב אותם, ובין התחושה שזה יכול להיות יותר.
לבסוף, עם הרבה תמיכה מכם, החלטתי להפסיק לפרסם את הפרקים כאן. הרמתי טלפון למו"לית לינדה מזרחי, שנתנה לי זריקת מוטיבציה מטורפת ואמרה לי לשבת לכתוב.
ואז הגיעו כמה חודשים של כתיבה אינטנסיבית. אולי האינטנסיבית ביותר שהייתה לי אי פעם. לצד כמות לא מבוטלת של בידודים ועוד שלל אתגרים, ישבתי במשך לילות שלמים וכתבתי. הקדשתי שעות לתחקיר היסטורי, כמו שמפורט בפוסט "תחקיר לרומן היסטורי". באותה תקופה ישנתי מעט מאוד…
שלחתי את הספר למו"לית, וכעבור זמן לא רב היא הודיעה לי שהיא תשמח להוציא את הספר בהוצאת "מטאור"! מפה לשם חתמנו על חוזה והספר אוטוטו נכנס לעריכה!

האם זה הופיע ברשימת היעדים שלי? ממש לא. האם דמיינתי בכלל שזה מה שיקרה השנה? לגמרי לא!

ומזה אני מסיקה שיעדים זה נחמד, אבל גם חשוב להיות גמישים ולזרום עם מה שקורה. ומעבר לכל זה – הספר הזה התחיל בעצם בבלוג!  
כך שזו בהחלט הייתה שנת הבלוג מבחינתי, ואין לי מילים כדי להודות לכם על כל התמיכה והפרגון שלכם לאורך השנה!  

אז כמה כיף שהייתה לי הפתעה כזו ובשנה החולפת כתבתי ספר שבכלל לא תכננתי לכתוב. אני כמובן לא זונחת את הספר השני שתכננתי לקדם, את ספר הילדים שכתבתי ואת הרומן ההיסטורי שכתבתי בשנות נעוריי. מי יודע, אולי שוב יהיו לי הפתעות שלא ציפיתי להן?

שנת תשפ"א – סיכום אישי ומשפחתי

ברמה המשפחתית, הייתה זו שנה קשה. חווינו אובדן של שניים מאחיו של אבא שלי, דוד יוסי ודוד משה, שנפטרו בהפרש של חודשיים זה מזה. יהי זכרם ברוך. במובן הזה השנה החולפת הייתה קשה מאוד, והפתיעה אותנו לא טובה.

שגרת חיים לצד הקורונה
כולם מדברים על זה בלי סוף, וגם אני כתבתי שני פוסטים בנושא הזה – סקר קורונה הגדול וקורונה בראי ההיסטוריה. אבל באופן אישי, בשנה האחרונה באמת למדתי לחיות לצד הקורונה. ממשהו גדול, מפחיד וערטילאי, היא הפכה למשהו שנוכח בחיים אבל לא משתלט עליהם. מבחינתי זה הישג.
מקווה מאוד שבשנה החדשה הקורונה תתאדה מחיינו ומאחלת בריאות לכולנו!

ומה עם ספורט?
בשנה שעברה הייתה לי משאלה שאפילו חששתי להביע בקול. קיוויתי שאולי סוף כל סוף אתחיל לעשות ספורט. מתישהו לאורך הדרך הבנתי שהדרך היחידה לעשות את זה היא אם אעשה ספורט שאני מחבבת. ובכן, הספורט היחיד כמעט שאני מחבבת הוא שחייה. אז בהתחלה היה סגר, ואז חורף, ושוב סגר. ואז לאט לאט הדברים נפתחו. נגמרו התירוצים. קניתי לי כרטיסיה והתחלתי לשחות בבקרים. זה קורה פעם או פעמיים בשבוע, ולפעמים גם זה לא. אבל בשבילי זה המון וזה הישג עצום!

החלומות שלי לשנת תשפ"ב החדשה

קודם כל ולפני הכול, בריאות לכולנו! זה הכי הכי חשוב!
אני מאחלת עוד הפתעות טובות, ואפס הפתעות רעות.
אשמח להמשיך לכתוב בבלוג הנהדר הזה ולקבל ממנו דברים שלא חשבתי שאפשריים בכלל.
אני מייחלת לכך שיהיו לי הכבוד, הזכות והעונג לכך שתמשיכו לקרוא את מילותיי ולהקדיש להן מזמנכם היקר.
אני רוצה ללמוד דברים חדשים, כי אני מרגישה שזה הזמן והגיע העת ללמוד עוד.
לעצמי אאחל שהספר החדש, שנולד מהבלוג הזה ויקראו לו "הצוואה של לידיה" יצליח, ושתאהבו את התוצאה!
אני מתכננת לסיים את הספר שאני באמצע כתיבתו כרגע, ולמצוא בית לספר הילדים שכבר כתבתי. אני מקווה מאוד שאצליח להתקדם בתחקיר לרומן ההיסטורי ששוכב אצלי במגירה כבר שנים.
אני מאחלת לעצמי שיהיה לי כוח להתמיד ולעשות יותר ספורט.
ויותר מכל, אני מאחלת לי ולמשפחה, וגם לכם, שכולנו נהיה בריאים ומאוחדים, ונחווה הרבה התחלות חדשות!

ולכם קוראים יקרים, אני רוצה לומר תודה מקרב לב שנתתם לי כוחות להמשיך, שעודדתם, תמכתם וחיזקתם. מאחלת לכם ולבני ביתכם שנה טובה, נפלאה, בריאה ומאושרת!

וכמובן שנמשיך להתראות כאן ברשת, ואני מקווה שגם מחוץ לה!

שלכם בהערכה רבה,
דנה.