דנה רדא, בעיניים כלות

אני דנה, ואני שמחה שהגעתם לבלוג "הסיפור של דנה"!
אני אוהבת לקרוא, לכתוב ולשתף אתכם בתהליך היצירה. רוצים להציץ במגירות הסודיות שלי? 

נהנתם לקרוא?

למה שלא תפנקו את עצמכם:
בסיפור טוב
בהמלצות שיחסכו לכם זמן וכסף
בסודות מעניינים מעולם הספרים

פוסטים מומלצים

קורונה בראי ההיסטוריה

פוסט שמנתח את המצב מנקודת מבט אופטימית

מאז התפרצה הקורונה לחיינו, אנחנו שומעים הרבה לא רק עליה (דה), אלא גם על מגפות אחרות שהתרחשו לאורך ההיסטוריה, ובפרט על השפעת הספרדית.
כמו הרבה דברים, גם במקרה הזה השמות נזרקים לאוויר בלי יותר מדי משמעות וידע.
בעיניי ידע הוא כוח, ואף מקנה בטחון. כשיודעים מה היה, אפשר להתמודד טוב יותר עם מה שיהיה.
אז הפעם החלטתי פשוט לעשות סדר בנושא, לטובת כל מי שמרגיש (כמוני) שהמצב הנוכחי מטריד ומלחיץ אותו.
מקווה שבסוף הפוסט יהיה לכם יותר ידע ובטחון בנושא, והכי חשוב – הרבה אופטימיות!
על הדרך, אמליץ גם על כמה ספרים שקשורים לנושא…

אז נתחיל מההתחלה

מגפות ומחלות מדבקות היו בשטח כבר משחר ההיסטוריה, וגם בתנ"ך מוזכרות מחלות הדבר (שעוד נחזור אליה), צרעת ועוד.
מפאת קוצר היריעה, ובעיקר קוצר הרצון לשמוע על הרבה מגפות אם לא ממש חייבים – לא נפרט כאן את כולן.
נתחיל באחת המגפות הידועות ביותר (שגם מוזכרת בלא מעט ספרים):

המגפה השחורה

למגפה זו יש עוד שמות, בחרתי לציין כאן את השם העדין מביניהם…
עד היום, לא ניתן לקבוע בוודאות מה היה טיבה של אותה מגפה. האם זו הייתה התפרצות של מחלת הדבר או אולי נגיף אחר? כך או כך מדובר באחת המגפות הקשות שידעה האנושות.

כמה עובדות זריזות:

עובדות זריזות על המגפה השחורה
המגפה השחורה

המגפה השחורה הייתה קטלנית ביותר הן בשיעורי ההדבקה והן בשיעורי התמותה הגבוהים שלה. כפרים שלמים ברחבי העולם נכחדו. ההערכות מדברות על כך שכשליש עד מחצית (!) מאוכלוסיית אירופה נכחדה במגפה זו. איש לא היה חסין מפני המגפה. היא פגעה בכולם – בני מלוכה, אצילים ואיכרים, ואחריה דבר לא היה עוד כשהיה. המגפה למעשה הניחה את היסודות לביטול העידן הפאודלי (דיכוי מעמד האיכרים), ולתקופת הרנסנס שהגיעה מאוחר יותר.

המגפה הייתה כה משמעותית עד שהיא המשיכה להדהד ולהשפיע גם מאות שנים אחרי שדעכה.

באותה עת תנאי הסניטציה היו ירודים ביותר והידע הרפואי מועט בהשוואה להיום. היטיב לתאר זאת קן פולט בספרו "עולם ללא קץ". הספר הזה מופיע בפוסט ספרים מומלצים. מעבר לכך שזהו רומן היסטורי מעולה בעיניי, הספר גם ממחיש אילו תקופות אפלות היו בעבר, ועד כמה עלינו להוקיר תודה על כך שאנו חיים בתקופה הנוכחית (כן, גם עם קורונה).

את המגפה הזו הזכרתי גם אני בסיפור הבלשי ההיסטורי שכתבתי – "אדונו של קאסטוס", מוזמנים לקרוא אותו כאן.

השפעת הספרדית

מעטים מכירים את מלחמת העולם הראשונה. יש הרבה יותר סרטים וספרים על מלחמת העולם השנייה. המלחמה הראשונה זוכה לפחות סיקור, אם כי גם היא הייתה נוראית ואיומה (ספר מצוין שמתרחש בתקופת המלחמה הוא "הרשת של אליס" – כתבתי עליו המלצה כאן).

מעבר לכך שהמלחמה הזו הייתה איומה וגבתה מיליוני קורבנות ברחבי העולם, במהלכה התפרצה גם השפעת הספרדית שעליה התחלנו לשמוע לאחרונה. לכאורה אין קשר, אבל ממה שידוע התנאים הירודים של החיילים במלחמה רק תרמו לשיעורי התמותה הגבוהים.

עובדות זריזות על השפעת הספרדית
השפעת הספרדית

המחלה תקפה בעיקר צעירים, והייתה קטלנית ביותר.

ואם חשבתם שמקור המחלה הוא בספרד, תופתעו לגלות שזה רחוק מן האמת. הדיווחים הראשונים על התפרצות המחלה הגיעו דווקא מארצות הברית. אבל באותה עת השתוללה בעולם מלחמת העולם הראשונה, לכן במרבית המדינות הוטלה צנזורה על פרסום התפשטות המגפה.
בספרד, לעומת זאת, לא הופעלה צנזורה בנושא משום שהיא הייתה ניטרלית במלחמה זו. לכן במרבית העיתונים בעולם דווח על השפעת "הספרדית", והכינוי דבק במגפה עד לעצם היום הזה.

בארץ ישראל המגפה הייתה בשליטה יחסית, אבל גם כאן ניתנו הנחיות לטיפול:

איך נראו ההנחיות בארץ ישראל…

ההיסטוריה חוזרת על עצמה

אם חשבתם שמסכות הן עניין חדש, או שרק בימנו השימוש בהן מייצר כל כך הרבה ויכוחים – מתברר שהוויכוח הוותיק הוא די עתיק…

מי אמר שההיסטוריה לא חוזרת?

למען הסר ספק – יש תמימות דעים בקרב אנשי המקצוע שהמסכות יעילות ביותר, ואני בין המקפידים ביותר בנושא!

המחלה דעכה לקראת שנת 1920, ככל הנראה הודות לחסינות עדר.

מגפות בולטות במאה ה-20

לאורך המאה העשרים התפרצו כמה וכמה מגפות גדולות. אציין כאן כמה מגפות בולטות:

מגפות במאה העשרים
מגפות בולטות במאה ה-20

כמו שאפשר לראות, המגפות הללו נעלמו, בין אם בשל חיסון שפותח ובין אם בשל סיבה אחרת (כמו במקרה של הסארס, שהסיבה להיעלמותה לא ברורה עד היום, אבל היי, בואו לא נשאל שאלות קיטבג).
חשוב לזכור שלאורך העשורים שבהן התפרצו המגפות, המדיה החברתית לא הייתה חזקה ומשפיעה כפי שהיא היום. למדיה זו יש הרבה יתרונות, אבל במקרה של מגפת הקורונה, יש לה חסרון ברור. היא ללא ספק תורמת לרמות הלחץ והחרדה של כולנו.
מה עוד אפשר להסיק מזה? ובכן, מגפות תמיד ליוו את האנושות. אולי נדמה לנו שיש כאן משהו חדש, אבל זה חלק מהטבע, וכנראה גם ימשיך להיות חלק ממנו.
ואנחנו פה היום, חזקים מאי פעם לאורך היסטוריית המין האנושי, נכון?
אז מילה אחת לסיכום החלק הזה – פרופורציה לכולנו.

מה אפשר ללמוד מכל זה, ולמה זה מעודד?

נתחיל בנושא הריחוק החברתי.
זהו ללא ספק אחד הדברים הקשים ביותר!
כבר שמעתי יותר מפעם אחת נבואות זעם שהעתיד שהכרנו לא יהיה יותר, שמעכשיו הריחוק ילווה את הדורות הבאים, והחמימות שהכרנו ואהבנו פסה מן העולם.
אז אם הגעתם עד לכאן, גם אתם מבינים שהיו לאורך ההיסטוריה מגפות קטלניות וחמורות בהרבה מהקורונה (ונקווה שהיא לא תתפתח עוד כמובן).
האם חיבוקים ונשיקות נעלמו? לא.
האם הופסקו חגיגות, מפגשים ושמחות? לא.
האם הם ייעלמו בעתיד? לדעתי – לא.
ולמה? משום שהטבע האנושי חזק יותר מכול. טבע האדם לא נועד לחיות בריחוק. ולראייה – כולנו יודעים עד כמה תינוקות וילדים זקוקים לחום ולחיבוקים (ולא רק הם!). זה כך מפני שמדובר בצורך טבעי ואנושי. ולכן אני מאמינה שהצורך הזה חזק יותר מכל.
אז האם החום והחיבוקים יחזרו? כן, ובגדול!
מתי? אף אחד לא יודע, אבל זה יקרה בעתיד הנראה לעין.

נמשיך בנושא השני – חרדה

ובכן, אני זכיתי להכיר מקרוב את גברת חרדה בחודשים האחרונים. הודות לקורונה, כמובן.
אחרי שניתחתי מדוע זה קרה לי (ולשאר אוכלוסיית העולם), הגעתי למסקנה שיש כמה גורמים העיקריים לחרדה.
באיור הבא אפשר לראות את הגורמים, ואיך פירקתי אותם באמצעות כל מה שכתוב בפוסט הזה:

חרדה OUT, אופטימיות IN

וגולת הכותרת של הסיבה לא להיות בחרדה – אנו חיים בתקופה הטובה ביותר בהיסטוריה כמעט מכול בחינה!
כיום יש רפואה מתקדמת, תנאי מחייה טובים (לפחות בעולם המערבי), טכנולוגיה ואינטרנט.

מילה על אחדות וערבות הדדית

הפוסט הזה נכתב בימי בין המצרים. עוד כמה ימים יחול צום ט' באב.
כולנו יודעים שבית המקדש חרב בשל שנאת חינם.
בתקופה הנוכחית מדברים על שתי צרות מרכזיות שפקדו אותנו – הצרה הבריאותית והצרה הכלכלית.
יש פן נוסף בדיון שלא מדברים עליו – הצרה החברתית.
כשאנחנו נמצאים בחרדה, או בדוחק בריאותי או כלכלי, מטבע הדברים כול אחד מתכנס לתוך עצמו. למרבה הצער, הקורונה מחצינה תופעות חברתיות שמהוות סכנה לא פחותה משתי האחרות בעיניי.
הפילוג, ההתססה (בכול הכיוונים) והביקורתיות חוגגים.

נכון, יש לא מעט פערים. אבל היי, האם למישהו כאן יש ניסיון בהתמודדות עם קורונה?
האם מישהו כאן התמודד עם מגפה בסדר גודל הזה?

אז לקראת תשעה באב המתקרב, בואו ניזכר מה קרה לנו כעם כשהיינו מפולגים.

ובואו ניזכר כמה טוב קרה לנו כשהתאחדנו לאחר אלפיים שנות גלות – הקמנו פה מדינה נפלאה.
מדינה מובילה בתחומים כה רבים. מדינה שאזרחיה יודעים לעמוד זה לצד זה בכול מלחמה.
אז גם במלחמה הזו – בואו נעמוד זה לצד זה.
זה אולי נשמע נדוש. אבל אני באמת מאמינה בזה.
בואו נתמודד ביחד, ולא לחוד. בואו נשפוט פחות, נשתמש בפחות מילים קשות וננשום.
בעתיד ננתח את כל זה כעוד מאורע היסטורי כביר ונוכל לקבוע האם היה פה מחדל או הצלחה.

עכשיו מה שצריך זה לדבר פחות, ולעשות יותר.
לבקר פחות, ולחמול יותר – על עצמנו ועל הסובבים.
הרבה בריאות!

אהבתם? מוזמנים לשתף!

אשמח לשמוע, מה לקחתם מהפוסט הזה והאם הוא עזר לכם?

4 מחשבות על “קורונה בראי ההיסטוריה”

  1. Avatar
    מירית כחלון

    קודם כל אתר מדליק. כרגיל נותנת תקווה לימים טובים יותר.
    כל הכבוד על התחקיר המעמיק והרציני. נהניתי לקרוא ולהשכיל

  2. Avatar

    לגמרי חייבים תקוה! אני בעד שידע נותן לך כוח הבעיה היא שהמון ידע היום שנפוץ בעיקר באמצעים אלקטרוניים והרשתות חברתיות הוא לא ידע הוא מידע ולכן בחלק לא מבוטל מהמיקרים הוא לא נכון. חלק גדול מהלחץ והפאניקה והעובדה שיש כל כך הרבה מכחישי קורונה ….זה עצוב שיש כל כך הרבה ידע ואנשים בוחרים להכחיש אותו.

    1. דנה רדא

      מתחברת מאוד למה שכתבת. אכן חשוב להבחין בין מידע לידע. בטוחה שעוד יחקרו את תופעת ההכחשה של הקורונה בעתיד, כי זה ממש מפתיע שבעידן של היום יש אנשים שמכחישים דברים למרות שכל ההוכחות לפניהם…

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רוצים לקבל עדכון בווטסאפ על הפוסט הבא? לחצו על האייקון

מוזמנים לשתף עם חברים:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

פוסטים נוספים שתהנו לקרוא:

למה שלא תפנקו את עצמכם

בסיפור טוב
בהמלצות שיחסכו לכם זמן וכסף
ובסודות מעניינים מעולם הספרים

למה שלא תפנקו את עצמכם:
בסיפור טוב
בהמלצות שיחסכו לכם זמן וכסף
בסודות מעניינים מעולם הספרים

דנה

דנה רדא, בעיניים כלות

מוזמנים ליצור איתי קשר